הבלוג של יוסי

יותר ויותר פורטלי אינטרנט ענקיים מנסים את כוחם במיצוי פוטנציאל ההכנסה של שיחות VoIP בין PC לטלפונים: Yahoo! ו – AOL המפעילים בהצלחה שירותי Instant Messenger ו – VoIP  הודיעו השבוע על השקת שירותי שיחה יוצאת. 

שירות שיחה יוצאת הוא שירות בתשלום המאפשר למשתמשי תוכנת  ה-Instant Messenger לחייג בתשלום לטלפונים קויים וטלפונים ניידים ברוב ארצות העולם. שירות השיחה היוצאת של AOL ו-Yahoo! מצטרפים לשירותים קיימים של מיקרוסופט וסקייפ.

 בנוסף להכרזות על השקת השירות הכריזה AOL על פתיחת API למפתחי צד שלישי לשירות השיחות בתשלום שלה בעוד Yahoo! מודיעה כי מימוש שירות השיחה היוצאת שלה יעשה באמצעות מערכת חיבור השיחות של Jajah – חברה בעלת מרכז פיתוח ישראלי.

החיבור בין  Yahoo! ל- Jajah טבעי כיון שבשניהם השקיעה קרן ההשקעות Sequoia. לכאורה זהו חיבור המשרת את שתי החברות:

·         Yahoo! אינה צריכה לפתח שירות יצירת שיחות טלפון כולל שירותי חיוב (Billing) שירותי ניתוב שיחות וחיבור לספקי שירות מקומיים בכל מדינה ומדינה

·         Jajah מקבלת מספר דקות שיחה רב היכול להגיע מ – 97 מליון המשתמשים של Yahoo! Messenger

אך מנסיון העבר, ניתן ללמוד שזה אינו כך: DeltaThree, מחלוצות שירותי ה-VoIP בעולם, סיפקה שירותים של חיבוריות VoIP ל,שירות השיחות היוצאות של מיקרסופט לפני מספר שנים. ניתן לראות שבעוד השירות של מיקרוסופט גדל והתרחב, חברת DeltaThree לא הצליחה. הסיבה לכך היא שמערכות לשירותי שיחות VoIP, טכנולוגיית VoIP וחיבורם לטלפון עברו מסחור, הם אינם עניין טכנולוגי יותר וכל אחד יכול להפעיל שירות כזה בהשקעה נמוכה יחסית. מסחור זה של שירותי ה-VoIP הביא להוזלת מחירים ניכרת ולשחיקת מרווחי הרווח של ספקי השירות כמו DeltaThree.
ספקי טכנולוגיית ה – VoIP, לא הצליחו יותר מספקי המערכת, חברות טכנולוגיה לעיבוד קול ווידאו כמו GlobalIPSolutions שאיפשרה את איכות הקול המצויינת שהיתה ל – Skype ומאוחר יותר מכרה את מוצרי עיבוד הקול שנמצאים בתוכנת ה –IM  וה – VoIP של AOL ו – Yahoo! לא זכתה להכרת שוק או לתג מחיר אותם קיבלה סקייפ.
מכאן אנו יכולים ללמוד כי קשה מאד להתפרנס ממכירת טכנולוגיה או מערכת חיבוריות בשוק ה – VoIP.

לעומת זאת חברות בעלות מספר משתמשים רשומים גדול כמו Yahoo או MSN יכולות להרוויח מה – VoIP ישירות או לנצל את מאגר משתמשי ה-VoIP על מנת להציע ולמכור להם שירותים נוספים. Jajah היא חברה בעלת מספר מנויים גדול יחסית משלה וגם בעלת מערכת חיבוריות משלה אותה היא מציעה לטובת חברות כמו Yahoo!. עדיין לא ברור האם על Jajah להתרכז בניסיון להגדיל את מספר המנויים הרשומים שלה כפי שעשתה בעבר או שאולי היא צריכה למכור את שירותי מערכת חיבוריות ה – VoIP שלה בדומה לשירות שעשתה DeltaThree בעבר.

למרות הפופלריות הרבה של רשתות חברתיות ופייסבוק במיוחד, קיים חשש שההייפ יגמר והערך הגבוה לפיו פייסבוק קיבלו השקעה ירד בצורה משמעותית בקרוב.כמפתחים או משתמשים של רשתות חברתיות, כדאי לנו להכיר את החסרונות של רשתות חברתיות כדי להבין איך ניתן לשפר אותם ולאן הן יתפתחו בעתיד.

הבעיה העיקרית של רשתות חברתיות הוא החד-מימדיות של קשר החברות, הקשר בין שני אנשים הוא בינארי, כלומר או שהוא חבר או שלא. תכונה זו יוצרת מספר בעיות

• רוויה – אנשים מוסיפים יותר ויותר חבר כך שבסופו של דבר כולם "חברים" והרשת מאבדת ערך כי היא מחברת את כולם עם כולם
• חוסר בידול והבחנה – אין יכולת להבדיל בצורה אוטומטית בין חבר אמיתי וקרוב לחבר זנוח שלא דיברתי איתו מאז שהיינו ביחד באותו קורס בצבא לפני עשר שנים

בעיה נוספת, היא פיזור נתונים וחברים על פני מספר רב של רשתות חברתיות

קיים פתרון יחיד לשתי הבעיות הראשונות, והוא מבוסס על הערכה ודירוג אוטומטי של עוצמת קשר החברות בין שני אנשים. פתרון כזה יוכל לאפשר:

• דירוג והצגת חדשות על חברים קרובים לפני חדשות על חברים רחוקים
• ניתוב בקשה לאדם זר דרך חבר החבר הקשור אליו ביותר ולא סתם דרך מכר

Visible Path היא חברה שפיתחה פתרון דירוג קשרים כזה לטובת עסקים ומכירות הכולל בין השאר פלאג-אין לתוכנת ה CRM הפתוחה, Suger CRM, עד כמה הפתרון של Visible Path נדרש היום ניתן ללמוד מהמאמר הבא המתאר מגעים לרכישתה ע"י News Corp החברה האם של MySpace הרשת החברתית הגדולה ביותר בעולם (בינתיים).

חברה ישראלית מבטיחה המנסה למצוא פתרון לבעיה זו היא Sightix הנתנייתית.

בעיה נוספת שמשתמשים חווים אותה היום ותתעצם בעתיד, היא ביזור הנתונים והחדשות ממספר גדול של רשתות חברתיות. לא נח לבדוק כל יום את LinkedIn, MySpace, Flicker, Twitter כדי לראות מה חדש בעולמנו הוירטואלי.את אחד הפתרונות לבעיה מספק WINK האפשר אגרגציה ואיסוף נתונים מכל הרשתות החברתיות. הפתרון כולל גם WIDGET אותו ניתן להוסיף לבלוג. פתרון אחר הוא של החברה הישראלית 8hands המספקת אפליקציית דסקטופ המעדכנת אותנו בחדשות הרשתות החברתיות

אתם מכירים עוד חברות ישראליות המספקות פתרונות חדשניים לרשתות חברתיות??

בדומה לאפידמיולוגים החוקרים התפשטות וירוסים, חוקרי רשתות חברתיות יכולים להתעניין בתפוצה של אפליקציות אך בניגוד לאפדמיולוגים הם רוצים להגיע לשיאור הדבקה גבוה ככל האפשר.

בעבר היה ניתן לעשות אפליקציות פשוטות בדומה ל"תפוח-אדמה חם" שהמשתמש צריך לזרוק לחבריו כדי לחקור נתיבי התפשטות פשוטים אך היום לא תהיה לאפליקציה מהסוג הזה הענות גבוה מצד המשתמשים ולכן יהיה קשה למפות בעזרתה נתיבי התפשטות ויש צורך באפליקציות מענינות יותר.

מפתחי אפליקציות רבים משתמשים בצורות שונות של הזמנה כולל כאלו שממש מכריחות משתמשים להזמין את חבריהם כדי להשתמש באפליקציה. שיטה אחרת מנסה לשים את הדגש דווקא על ידוע החברים באמצעות הודעה (notification) אותה רואים החברים של המשתמש שהתקין את האפליקציה.

מנסיוננו ראינו כי השיטה השניה עדיפה בהרבה שכן משתמשים מעדיפים לקבל את המידע על אפליקציות מענינות ע"פ דרישה (polling) ולא בצורה פולשנית של הזמנה (push)

רוצים עוד?

חברת DSP-IP היא חברת שירותי פיתוח המפתחת אפליקציות facebook נשמח לעזור לכם לפתח את ה - killer app הבא של פייסבוק

This week e-Bay had recognized that Skype did not deliver its promise and we understood that hundreds of millions of VoIP subscribers does not translate immediately to billions of dollars in revenues.
Even with billions of call minutes, the low margin on per minuteVoIP calls and the aggressive-to-insane competitors subsidizing free calls, made VoIP entrepreneurs and service providers realize that the per-minute/ flat-fee subscription models are not the right business model for them.
There are two main alternative business models to the old subscription model which are:

Ad-sponsored VoIP

Connection to expert

Ad sponsored VoIP startups are eavesdropping to the conversation and offers subscribers advertisements related to the conversation topics.
Some of those companies are:
PuddingMedia – Israeli startup providing ad- sponsored free calls, the advertisements are based on automatic speech recognition to match advertisement to call topics.
AdCalls – Just as the name says, free calls in exchange for advertisement and the right to call your friends whenever they like.
Voodoovox – yet another ad-sponsored call company.
Advertisement in search engines are well accepted, advertisements in email services are less popular and advertisement during phone calls are not welcomed: with call costs ranging between a few cents per minute to free, Ad-calls companies will have a hard time persuading clients to use their services.

Another popular business model is the connection-to-expert service. In this business model the service provider connects a client interested in consulting services with an expert that could assist him. The revenues from this model are taken as percentage of the expert consulting fees and not as “VoIP minutes”.
Some of the companies which provide such services are:
Liveperson / Kasamba – Liveperson is the leading chat and VoIP application for web sites which recently bought Kasamba, the expert advice company, the cooperation and synergy between the companies is interesting.
LiveMDexpert is another company providing medical consulting services including VoIP video and medical data via flash without the need to download anything
Bitwine uses Skype in order to connect advice seekers with experts

The expert connection seems like a profitable business model although its market might be small at the moment, we will see if expert connection companies could grow it to include other forms of interaction besides expert consulting, maybe dating

בהמשך לפוסט הקודם, נראה כי המתחרים הותקים וה"רציניים" של פייסבוק נכנסים ללחץ.

LinkedIn כבר יצרו אפליקציית "I’m Hiring" כאפליקציית צד שלישי בפייסבוק, אתמול הם פרסמו אתמול בבלוג שלהם שהם נענים לבקשות המשתמשים הרבות ומאפשרים להם להעלות תמונות לפרופיל האישי.

הסיבות לכך כפי שהוסבר בבלוג של LinkedIn הם ש"תמונה אחת שווה אלף מילים" ו-"קל יותר לזכור חבר לעבודה או ללימודים על סמך תמונה".

מה אתם אומרים? איך לא חשבו על זה קודם ! ואיפה הייתם בשלוש שנים האחרונות?

זהו צעד קטן בכיוון הנכון אבל facebook הוא כבר לא רק אלבום תמונות, הוא מאגר גדול של אפליקציות חברתיות ויראליות, את זה כבר הרבה יותר קשה לחכות.

לצערי הרב, לא הצלחתי להעלות את התמונה שלי ל-LinkedIn והתברר כי השירות אינו זמין

סיכום של הרצאה שנתתי השבוע במסגרת MIT FORUM ע"י צוות smo.co.il

רקע על שוק ה VOIP

שוק ה VOIP ב PC התפתח היסטורית בשני מסלולים שונים:

חברות טלפוניה מסורתיות יצרו תוכנת קליינט

חברות מסנג'ר כמו למשל ICQ הוסיפו VOIP.

הקישור על המחשב יכול לתת הרבה יותר מסתם טלפון על הצג, GUI של VOIP לא צריך להראות היום רק כמו טלפון, מכיוון שהוא יכול היום להציע ולתת הרבה יותר מטלפון רגיל.ה VOIP התחיל באורינטציה עסקית, לספק פתרונות תקשורת פנים ארגונית. אך התפתח גם בערוץ נוסף באמצעות המסנג'רים, והיום יש כבר מגוון גדול. פורטלים אינטרנטים רבים התחילו להציע תוכנות מסנג'ר: יאהו, AOL, MSN וכו'…וכיום יש יותר ויותר שירותים שממזגים את המסנג'רים השונים כגון Meebo, ו Trillian וכו'

.מה האתגרים ולמה אנחנו צריכים להשתנות?

קודם כל יש אתגר בנושא ההכנסות:· קליינטים שמחייגים מ- PC ל- PC משלמים למעשה כלום.· ביציאה לטלפון רגיל, שולי הרווח צרים מאוד, ואי אפשר לחיות מזה.· העלויות החודשיות מגוחכות.

אתגר רכישת הלקוח, מצד שני בנושא העלויות- הכיוון הפוך, יש עלות גבוה לרכוש לקוח, עלות רכישה הי כ- 150-200 דולר ללקוח, וכששולי הרווח כל כך צרים ושווים למספר סנטים לשיחה, תחשבו כמה זמן לוקח להחזיר לקוח שנרכש.

אתגר נוסף הוא נושא נטישת הלקוחות- התחרות קשה, הבדלי התחרות בין הספקים נמוכים ומלחמת המחירים מאפשרת נטישה גדולה.טרנדים בשוק וכיצד הם עונים על האתגרים:דרך להתגבר על אתגר הנטישה- פרסונליזציה. זהו כבר לא טלפון רגיל אלה משהו אישי, צילצול אישי, תמונה אישית, רשימה של חברים…אנשים נוטים לנטוש פחות פריטים אישיים.דרך אחת להפוך משהו לאישי יותר הוא הוספת אווטרים, וגם כמובן חיבור לרשתות חברתיות. דוגמא יפה זה הקישור בין jaja ל plaxo.לגבי אתגר שולי הרווח אז אומנם אי אפשר לגבות כסף בחיוג בין מחשבים, אבל אפשר לקחת כסף במעבר בין טכנולוגיות ופלטפורמות, כמו למשל מ-PC לטלפון דוגמא לשירות שכזה הינו: סקייפ out.דרך נוספת היא לתת שירותי המרה, לאפשר את התקשורת בין כמה רשתות- אני מתווך בין skype ל Google talk.מודלים חדשים נבנים גם כדי לתת מענה לאתגרים- מודל אחר אומר נעזוב את המחיר לדקה, שולי הרווח קטנים מדי, ונגבה כסף לא מהמחייג אלא ממקבל השיחה- pay per action. זהו צעד קדימה במודל פרסום, אני לא רק מביא אותך לעסק אלא אני מאפשר ללקוח ליצור קשר עם בעל העסק, ובעל העסק ישלם על כך, המודל עובד גם באמצעות קישור ל"מומחים".נרחיב קצת על הנושאים שהזכרנו עכשיו,פרסונליזציה:
אוטרים- ה GUI מאוד פשוט ונחמד, comvers עשתה לskype , Klonies מאוד נחמדים, בהתחלה זה היה בחינם ואחרי חצי שנה זה בעלות של בערך חצי דולר לאווטר.חברות רבות היום מאפשרות לך ליצור אווטרים ועושות כסף מזה כגון: Combots, Weeme, IDT.

Mobile VOIP

דוגמאות:חברת Eqo שיוצרת ווידג'ט מיספייס שמקשר למובייל. fring – חברה ישראלית המובילה בתחום הVOIP.iSkoot- שעובדת עם Skype.בעיה גדולה בתחום זה היא הבטריה של הפלאפון שמתקשה לעמוד בדרישות החיבור, ויש עוד אתגרים נוספים בתחום הזה

.IM services

לגבי מסנג'רים התפתחות בתחום הוא הקוד הפתוח במסנג'ר וכדאי לשים לזה לב.

קישור למומחה:דוגמאות:Palore - נותנים לך קישור למי שהכי מומלץ באזור שלך, ואתה יכול להתקשר אליו. המומחה משלם עבור השיחה ולא הלקוח שפנה אליו

Bitwine- עובדת עם פלטפורמת Skype.

Kasamba הישראלית נקנתה ע"י Liveperson ביוני האחרון, עבור 40 מיליון דולר.אני חושב שקשה מאוד להתחרות היום כחברת שירות, קישור לצד ג' הוא מודל מוצלח יותר.

הקניה של Kasamba בסכום של 40 מיליון דולר, יצרה גלים בקהילת ה - Web 2.0 התוססת בארץ.

המאמר הזה, מנסה לבדוק למה דווקא חסמבה, ומה יכול קהילת ה"ודיאו 2.0" בארץ ללמוד מחסמבה.

השוואת מודל עיסקי

Kasamba מאפשר קשר ישיר בין "מומחה" לבין לקוח הרוצה להשתמש בשירותים של ה"מומחה" כרגע באמצעות chat ובעתיד גם באמצעות שיחות VoIP בצורה די דומה למה שמציע חברה ישראלית נוספת, bitwine . חברה מוכרת נוספת בתחום היא jyve. שלושת חברות "יעוץ מומחים" הללו מייצרות הכנסות באמצעות עמלות שהן גובות מתוך הכספים שהלקוח משלם ליועץ עבור כל דקת שיחה.

אתרי UGC לעומת זאת עדיין מנסים להרוויח מפרסום בלבד, אם זה פרסום טקסטואלי לצד הוידאו או פירסום וידאו לא ממוקד ולא אישי לפני ואחרי הוידאו. בנוסף, בניגוד לאתרי "יעוץ מומחים, לאתרי UGC יש עלויות הגבוהות של CDN (הרשת שמפיצה את תכני הוידאו) כך שהם צריכים תנועה עצומה של גולשים, תנועה שרק מספר מצומצם של אתרים יכול להגיע אליה.

מיקסר: Advisory Service + UGC Video = ?

לאחרונה קמו בארץ מספר אתרי UGC המהווים הכלאה בין אתרי UGC לבין שירותי יעוץ מומחים. הרעיון הוא שמומחים יצרו ויעלו סרטים קצרים שבהם הם מלמדים נושא מסויים כמו יוגה, דיאטה או טיפול בילדים. בין האתרים הישראלים בתחום: SuTree, 5min (אני בטוח שיש עוד ואשמח להוסיף לרשימה אם תשלחו לי)

במקרה כזה ניתן לבצע התאמה טובה יותר בין התוכן לבין הפרסומות וכך לייצר מהן הכנסה גבוהה יותר. בנוסף, יוצרי התוכן נהנים מפרסום חינם וחשיפה כמומחים לתחום בו הם הם יצרו את הוידאו

כיצד ניתן לשפר?

אפשרות הקישור הישיר בין יועץ למוכר וההכנסות בעמלות שקישור כזה יכול ליצור, עולים על ההכנסות שאתר יעוץ וידאו יכול לעשות מפרסומות אפילו אם הן ממוקדות ולכן סביר שהצעד הבא של חברות בתחום יהיה לספק לחצן: שוחח עם המומחה (בצ'אט או ב שיחת VoIP רגילה) בסיום הסרט.

בניגוד לאתרי היעוץ הרגילים, לאתרי וידאו יש יתרון לעומת אתרים רגילים בכך שהם מראים לך את המומחה ואת היכולות שלך ובכך עוזרים לייצר אמון ראשוני, דבר שמקל על יצירת הקשר בין לקוח למומחה.

כדי לעשות זאת על אתרי הוידאו להוסיף מערכות לשיחת VoIP הכוללים תוכנה לעיבוד ושליחת קול ומערכת Presence המודיעה מתי המומחה זמין. עוד בנושאים של UGC

רוצים עוד?

ניתן למצוא מאמרים על וידאו ו - VoIP באתר חברת DSP-IP המספקת שירותי יעוץ בתחומים אלו

בפוסט הקודם, הראשון בסדרה בנושא מו"מ לרכישת טכנולוגיה, דנו בנושא של עלות הרכישה הכוללת

הפוסט הזה (השני) מסביר מודלים עסקיים ברכישת טכנולוגיה

המודל העיסקי

התשלום המועבר בעת רכישת טכנולוגיה חדשה מתחלק בד"כ לשלושה חלקים:

• עלות הרישוי – מחיר קבוע המשולם בעת הרכישה
• עלות אחזקה ושידרוג – תשלום שנתי עבור שדרוג תוכנה ותמיכה טכנית
• עלויות שימוש – מרכיב מחיר ע"פ כמות השימוש והערך המוסף של הטכנולוגיהבעת מכירה של טכנולוגיה הלקוח משלם לא רק עבור זכות השימוש בטכנולוגיה ( Licensing Fees) ועבורה שידרוגים ( Maintenance Fees) אלא גם עבור כמות השימוש כלומר אם השתמשת מעט התשלום קטן יותר מאשר אם עשיתה שימוש מרובה. קיימים מספר מודלים עסקיים עבור מרכיב שווי השימוש:1. תשלום ע"פ יחידה – אם גם קונה הטכנולוגיה מקבל תשלום על כל יחידה שהוא מוכר אזי שיטת התשלום הזו היא מועדפת כיון שאז הקונה כולל את מרכיב הטכנולוגיה בתוך המוצר שלו
• 2. תשלום באמצעות חלוקת הכנסות ( Revenue Sharing ) – כאשר הקונה לא מקבל תשלום באמצעות מכירת התוכנה שלו אלא באמצעות מכירת שירותים והתוכנה עצמה ניתנת בחינם, כמו במודל של ספקי שירות כמו סקייפ, המודל הזה נפוץ מאד.
• 3. תשלום ע"פ מספר משתמשים במקביל – בד"כ ע"פ מספר רשיונות בשרת, בצורה כזאת כאשר השימוש הוא לזמנים קצרים ביותר ע"י מספר רב של משתמשים,
• ניתן לחסוך כסףרצוי לבחור מודל עיסקי בהתאם לסוג השירותים או המוצר שהקונה מספק. היום כאשר חברות רבות מוכרות שירותים במקום תוכנה, תשלום ע"פ מודלים 2 ו – 3 נעשים נפוצים יותר.

רקע

DSP-IP היא נציגה של חברות אלגוריתמים לקידוד וידאו וקול, טכנולוגיות אותן רכשו סקייפ, גוגל, אדובה (פלאש) וחברות טכנולוגיה מובילות בארץ.
כנציגים התנסנו בחתימת עסקאות רבות לרכישה טכנולוגיה בסכומים של עד מאות אלפי דולרים ואי חתימה של עסקאות רבות עוד יותר (גם מהן ניתן ללמוד הרבה). בנוסף עקבנו אחר רכישת הטכנולוגיה והטמעתה אצל הלקוח, וכן אחר עסקאות המשך בהם נקנים רכיבים נוספים מאותו ספק או רכישת אותה טכנולוגיה עבור פלטפורמות שונות. העצות במאמר מבוססות על הנסיון הזה.

הקדמה

נושא הפוסטים הבאים הם שיקולים ברכישת טכנולוגיות וידע בין חברות טכנולוגיה. המאמר עצמו אינו מהווה תחליף לקורסים במו"מ, או מסביר מושגים כמו BATNA אלא רק מציין מספר שיקולים וטיפים מעשיים לעסקאות בעולם האמיתי.
המאמרים כולל את השלבים אותם רוכש טכנולוגיות צריך לעבור:

• הבנת העלות המלאה של רכישת הטכנולוגיה
• בחירהר בטכנולוגיה המתאימה
• בחירה בספק הטכנולוגיה המתאים
• סגירת עסקה בתנאים העסקיים הטובים ביותר עבורו.

הפוסט הראשון יסביר את עלות הרכישה

עלות הרכישה

קודם כל לפני שנכנסים לחישובים מורכבים של עלות רכישה כוללת צריך להבין האם המחיר מתאים? נכון שאפשר אולי לקבל הנחה קטנה לפעמים או לעשות שינויים במודל העיסקי אבל חבל לצפות להנחה של 90% רק בגלל שאתם חושבים שיש לכם תוכנית עיסקית מנצחת וגוגל יקנו אתכם בעוד שנה.

בעסקאות לרכישת טכנולוגיה, חברות רוכשות נוטות להסתכל על המחיר של הרכישה כפי שהוא נראה בחוזה במקום על העלות הכוללת של הטכנולוגיה לטווח ארוך ( TCO – Total Cost of Ownership).

המחיר אותו אנו רואים מכיל את המרכיבים המפורטים בחוזה כמו: Licensing Fees (תשלום עבור רכישת הטכנולוגיה) או Maintenance Fees (תשלומים שנתיים עבור תמיכה וקבלת עידכונים)

עלות הרכישה הכוללת, TCO, מכילה מרכיבים שאינם מפורטים בחוזה כמו:

zni הטמעת הטכנולוגיה הנרכשת בתוך המוצרים של החברה הרוכשת הוא בד"כ מספר חודשי עד מספר שנות אדם. אם לוקחים בחשבון שעלות של מהנדס היא 10-12 אלף דולר לחודש, עלות ההטמעה יכולה להיות יקרה יותר ממחיר הטכנולוגיה ולכן צריכה להלקח בחשבון.

מצד שני קיימים גם מרכיבים לא גלויים שיכולים להחשב כהכנסה לדוגמא:

ערך המותג הטכנולוגי בו אני משתמש, האם אני יכול לנצל אותו בעזרת Press-Release?

האם ניתן לכמת את הערך המוסף הזה? במידה וניתן כדאי לכלול אותו בחישובים הפנימיים של כדאיות העסקה.

לסיכום

כדאי לפני הרכישה לעשות טבלה המכמתת את העלויות הכוללות של רכישת הטכנולוגיה לצד ההטבות הגלומות בכך ולהחליט אם העסקה משתלמת. במידה וכן רצוי להמשיך לפוסט הבא

החודש התבצעו שתי רכישות חשובות של חברות וידאו-קונפרנסינג ושיתוף- פעולה (Collaboration ) בידי שניים מהגורילות של תעשיית האינטרנט: סיסקו וגוגל. סיסקו קנתה את Webex הספקית המובילה של שירותי הקונפרנסינג ושיתוף הפעולה במחיר של מעל שלושה מיליאר דולר. גוגל לעומת זאת קנתה את Maratech חברה שודית לא מוכרת המפתחת תוכנה לתחום הקונפרנסינג ושיתוף הפעולה במחיר לא ידוע.המאמר הזה מנסה לבחון את היתרונות של החברות הנרכשות על פני חברות מתחרות מאותו תחום כדי להבין מהם הגורמים שמושכים חברות ענק, ומה נראה להם חשוב לטובת חברות או יזמים הרוצים לעניין את סיסקו, גוגל וחברות מסוגן.

החברות הנרכשות

WebEx

ספקית שירותי הקולובריישין והקונפרנסינג הגדולה ביותר, משמשת בעיקר להעברת פרסנטציות מכירות ללקוחות יתרונות : גודל, בסיס לקוחות גדול, יכולת של המשתמש הבודד להשתמש במערכת ללא צורך בחומרה מיוחדת או הסדרי תשלום לטווח ארוך.

חסרונות: התקנה ארוכה ומסובכת.

Maratech

חברה שודית קטנה יחסית המפתחת תוכנה לוידאו קונפרנסינג וקולבוריישן

יתרונות : תוכנה הרצה על רוב מערכות ההפעלה הנפוצות כולל Windows, לינוקס ו – MAC

חסרונות: מי שמע עליהם?

מה משותף לשני החברות? (תשובה בסוף)

הסיבות לרכישה

המניעים לעיסקת Webex-Cisco ברורים, חברת ענק הרוצה לזכות בעמדה מובילה בשוק הצומח של השיתוף קונה את החברה המובילה בשוק. צריך לזכור ש Webex מובילה בשוק צפוף שסף הכניסה אליו הוא נמוך. החברה הגיעה לחברות הענק דרך היכולת לספק שירותים למשתמש הבודד ובגלל שאין צורך לבצע רכישת חומרה מיוחדת (שרתי קונפרנסינג)המניעים לעיסקת Google-Maratech פחות ברורים. גוגל ידועה בכך שהיא מהמרת על חברות טכנולוגיות בעלות טכנולוגיות משלימות לשלה במחירים לא יקרים.
נראה כי המניע העיקרי של גוגל היא טכנולוגיית הקונפרנסינג, קידוד הוידאו והאודיו המסוגלים לרוץ בכל מערכות ההפעלה. גוגל יכולה למזג טכנולוגיה זו במוצרי הקישוריות שלה כמו GoogleTalk או לאפליקציות שיתוף פעולה כמו WhiteBoard (לוח שרטוט משותף) ביישומי האופיס הגוגלי העתידית

המשותף לשני החברות

בניגוד לחברות אחרות בתחום (בייחוד ישראליות) שהשקיעו את מאמצים מרובים בשיפור יכולות קידוד האודיו והוידאו או בפיתוח חומרה, WebEx ו- Maratech הן אינטגרטורים שרכשו את טכנולוגיות קידוד הוידאו והקול מספקים אחרים, דבר המאפשר להם להתרכז בדברים החשובים לחברה כמו איפיון פיתוח ושיווק המוצר ולא בבעיות קידוד קול ווידאו שנפתרו מזמן ע"י ספקים אחרים. עובדה לא מפתיע נוספת, היא ששני החברות משתמשות באותו ספק של שירותי קידוד קול ווידאו, חברת GlobalIPSound שפיתחה את טכנולוגיות קידוד הקול גם ל – Skype ו-GoogleTalk.

לקחים

הלקחים לחברות קונפרנסינג וחברות בכלל הרוצות לעניין חברות ענק הן:

• לאפשר למשתמש הפשוט לרכוש את השירות שהן מציעות ולא רק לחברות
• לאפשר שירות הפועל ללא צורך ברכישת חומרה מיוחדת
• יכולת לצורך את השירות בכל מערכות ההפעלה ( Cross-Platform)
• אל תמציא את הגלגל, בצע אינטגרציה של מוצרים מובילים והתרכז בפיתוח המוצר