בזמן האחרון ראינו גל רכישות של חברות המתמחות ביצירת דוחסי וידאו וקול. מאמר זה מנסה לבחון את המגמות שיצרו את דוחסי הוידאו השונים, את הסיבות שחלק מהן הצליחו ואחרות לא ומנסה לבדוק עד כמה משמעותי הנושא של אלגוריתם דחיסה משופר, להצלחת הדוחס והחברה המפיצה אותו.
בסוף שנות ה – 90 ותחילת שנות ה – 2000 עם התפתחות רוחב הפס והמעבר ל – PC כפלטפורמת הוידאו היחידה, היתה פריחה גדולה בתחום וגופים רבים החלו לפתח דוחסי ונגני וידאו.
ניתן לסווג את מקורות הדוחסים האלו לשלושה עיקריים:
• סוג I – חברות מבוססות אלגוריתם
• סוג II – חברות גדולות שוידאו אינו תחום עיסוקן העיקרי
• סוג III – אירגוני קהילת מפתחים / קוד פתוח
חברות סוג I
חברות אלו הוקמו בד"כ ע"י יוצאי אקדמיה, "פרופסורים", שהגו אלגוריתם שנראה להם משופר ובאמצעותו רצו להחליף את הסטנדרט או לממש את הסטנדרט בצורה טובה יותר. חלק מדוחסי הוידאו שהם יצרו היה מבוסס על "גלונים" ( Wavelets ). בין החברות האלו היו חברות כמו On2 Indeo, , 3VIX, Nero, DIVX ,GlobalIPSolutions, ESPRE ואחרות
חברות סוג II
חברות אלו לא התמחו באלגוריתמים והתבוננו בדוחס הוידאו כרכיב שיוכל לספק הגנה ל"גן הנעול" של נגן ותוכן שהם יצרו באמצעות הדחיסה הלא תיקנית שהם יצרו. הדוגמא הטובה ביותר לאסטרטגיה זו היתה מיקרוסופט, שהשתמשה בוריאציה של MPEG4 כבסיס לדוחסי הוידאו שלה. חברות נוספות באותה קטגוריה היו Real ו – Apple
ארגונים סוג III
ארגוני קוד פתוח ניסו גם הם לפתח דוחסים. בניגוד למפתחי מוצרים אחרים כמו מערכות הפעלה, תחום דוחסי המולטימדיה מוגן היטב ע"י פטנטים וקשה ליצור דוחסים שאינם מפרים אותם, מה שגרם לקהילת הקוד הפתוח או ליצור מימושים של דוחסים שאינם בהכרח טובים יותר מהתקן וקשה להבטיח שהם אינם מפירים פטנטים או מימושים לסטנדרטים קיימים. בין הדוחסים היותר מפורסמים של אירגונים אלו: Theora, Dirac, Speex, Vorbis.
חלוקה זו לא היתה קשיחה וידע רב זלג מהחברות אל ארגוני הקוד הפתוח ובחזרה. דוגמא אחת היא ארגון DIVX שהיה ארגון קוד פתוח שהשתמש בקוד ש"זלג" מהדוחס של מיקרוסופט, בזמן שמייסדי הארגון החליטו לנצל את הקוד ולהפוך לחברה, הקוד המקורי המשיך להתפתח תחת XVID כקוד פתוח. דוגמא נוספת היא On2 ששיחררה את דוחס VP3 שלה כקוד פתוח שהפך ל – Theora דוחס הוידאו הראשון של סטנדרט ה – HTML5 וכעת צריך להתחרות ב – VP8 שהוא דוחס של On2 ששוחרר כקוד פתוח ע"י Google בחודש האחרון.
בשנים האחרונות, כתיבת דוחס ל – PC אינה מספיקה כדי ליצור דוחס בעל נוכחות בשוק. דוחס וידאו מודרני צריך לתמוך במגוון רחב של מעבדים ולעבור אימוץ ע"י מגוון ארגוני תקינה שונים (כבלים, סלולר, IPTV ועוד). זהו תהליך יקר וארוך שמצריך גם פיתוח שותפויות עיסקיות מרובות עם יצרני מעבדים, יצרני מוצרי צריכה אלקטרוניים וספקי ומפיצי תוכן, תהליך שחברות קטנות מסוג I התקשו לתמוך ולקיים בעוד שחברות מסוג II התמחו בו. מסיבה זו, רוב חברות האלגוריתמים נסגרו או נמכרו במחיר שאינו משקף אקזיט משמעותי למייסדיהן (למעט DIVX).
כיום אנו רואים נוכחות משמעותית של ארבע חברות בשוק הפצת הוידאו Adobe, Microsoft, Google, Apple כולן ניתנות לסיווג כארגונים מסוג II – כלומר מי שניצח בתחרות הן החברות הגלבליות בעלות הבנת השוק, מיליוני המשתמשים ויכולות השיווק שוידאו בשבילן הוא רק אמצעי לחיזוק אחיזתן בשוק ולא הסיבה לקיומן. באשר לארגוני הקוד הפתוח, הצלחת החברות הגדולות אינן בהכרח הפסד עבורן, חברות רבות, במיוחד גוגל, משחררות קוד לטובת הקהילה ואנו צופים שחלקם של הדוחסים מבוססי הקוד הפתוח כמו iLBC, Speex ו – Vorbis ייגדל.
לסיכום, שוק הפצת הוידאו הוא שוק לחברות ענק, בשוק זה הרבה יותר חשוב הקשרים של החברה והכסף שיש לה בכיסים מאשר שיפור כלשהוא בדחיסת הוידאו. שיפור מסויים בדחיסת הוידאו (גם אם הוא אמיתי) אינו בסיס להקמת חברת וידאו.
פורסם בתאריך 01/06/2010 ע"י yossi cohen
גוגל הודיעה השבוע ב – Google I/O, כנס המפתחים של גוגל, על שחרור דוחס הוידאו VP8 כקוד פתוח
במאמר זה ננסה להבין את הרקע היכולות והיתרונות של VP8, ביחס לדוחסים אחרים ואת הסיבות שגרמו לגוגל להשתמש בו (לא, זה לא בשביל לחסוך רוחב פס)
מהו VP8
VP8 הוא דוחס וידאו שפותח ע"י חברת On2 שנקנתה ע"י גוגל לפני חצי שנה. עוד על הרקע והתכונות הייחודיות של דוחס וידאו זה במאמר הבא. קיים ויכוח בין מומחי הוידאו האם VP8 בהם טוב יותר או פחות מ – H.264 אך היתרונות שדוחס יחודי כמו ה-VP8 יכול ליצור עבור החברה שפיתחה (או קנתה) אותו חורגים משיפור בביצועים:
שליטה ורטיקלית בשוק
בשוק המדיה, ניתן ליצור שליטה ורטיקלית על השוק הכוללת את קידוד התוכן, הפצתו, וניגונו באמצעות שימוש בדוחסי וידאו לא תיקניים, בין החברות שמשתמשות באסטרטגיה כזאת: מיקרוסופט באמצעות דוחס ה – VC-1 שלה, DIVX (החברה) באמצעות דוחס DIVX ו- Apple שלמרות שהיא משתמשת בדוחס סטנדרטי של H.264 שומרת בקנאות על שליטה בהפצה וניגון הקבצים בפלטפורמות שלה ואינה מאפשר לפלטפורמות אחרות כמו הפלאש לנגן מדיה במכשירים שלה. גוגל אינה מתכוונת להרוויח מהפצת הדוחס כמו DIVX כיון שהיא שיחררה אותו כקוד פתוח, היתרונות לגוגל במקרה כזה יכולות לנבוע מחסימה או הפחתת כח לדוחסים מתחרים והיכולת לשלוט ולכוון את הפיתוח של הדוחס.
דמי רישוי
דמי הרישוי על השימוש בדוחס H.264 יכולים להיות גבוהים ולהגביל את השימוש בו. עד היום לא היו אלטרנטיבות טובות ל – H.264 כך שקבוצת החברות בעלות הפטנטים עליו היו יכולות לדרוש דמי שימוש גבוהים מכל החברות הדוחסות או מנגנות פורמט זה. השימוש ב – VP8 מייתר את הצורך לשלם תמלוגים בעד כל אחד מעותקי התוכנות של גוגל, עבור Youtube, Chrome, Android ומוצרי הטלויזה העתידיים של גוגל שנחשפו השבוע. בנוסף העובדה שקיים דוחס בעל איכות דומה הניתן בחינם, ימנע מבעלי זכויות היוצרים של H.264 לדרוש דמי רישוי מופרזים עבור הקניין הרוחני שלהם.
צריך לזכור כי האלטרנטיבה היחידה שיש היום לדוחס וידאו בקוד פתוח וללא דמי רישוי היא ה – Theora, דוחס וידאו שפותח ע"י קהילת קוד פתוח XIPH ומבוסס על VP3, דוחס וידאו מיושן ששוחרר כקוד פתוח (שוב ע"י חברת On2) לפני יותר משבע שנים. ברור שה-VP8 מתקדם יותר ולכן יחליף לחלוטין את ה – Theora.
מיתוג
בשיחרור דוחס הוידאו כקוד פתוח, גוגל מדגימה שוב את המדניות שלה לעבוד כמערכת פתוחה, גם עם פלאש וגם עם HTML5 ואף לתרום לקהילה ע"י שחרור קוד ופטנטים הנמצאים ברשותה לידי קהילת המפתחים. האם אפשר לדמיין את אפל בונה מערכת פתוחה כזאת ומשחררת מודולים שלמים לטובת הקהילה?
לסיכום, באמצעות דוחס הוידאו החדש, גוגל יכולה לקבל שליטה ורטיקלית בנתח שוק של הפצת מדיה אך בניגוד לאפל או מיקרוסופט מעדיפה שלא לעשות זאת אלא רק לזכות בדימוי של חברה המשחררת קוד לקהילה, ועוזרת למפתחים ולשותפים עסקיים.
