למכור טלפונים זה לא מספיק, תמיד יכול להגיע הטרנד החם הבא ולגנוב לך את השוק, תשאלו את RIM שאיבדה נתחי שוק (בארה"ב) בקצב מזעזע ובצורה שלדעתי לא ניתן להתאושש ממנה. המטרה של יצרניות הטלפונים (אלקטרוניקה) היא כבר לא למכור טלפון בלבד אלא מגוון שירותים ומכשירים המקושרים בינהם שימנעו מהלקוח לרכוש מכשירים שירותים או תוכן מחוץ לגנו של היצרן .

מחברים

הדוגמא הטובה ביותר לשימוש במחברים לא סטנדרטים היא אפל,  האם ניתן להשתמש במחבר ה-iPod במכונית או רמקולים פריפריאלים?

גם מחבר ה-Thunderbolt שנכנס למשבי אפל החדשים עדיין לא קיים בשוק וישמש כדי לחזק את אחיזת אפל במשתמשים

שירותי ענן

בין השירותים הנפוצים ביותר מציאת הטלפון ונעילתו (אפל, HTC  מוטורולה ועוד)

סטורג' – שירותי סטורג בענן חשובים במיוחד עבור טלפוני Low end זולים שאינם יכולים להכיל יותר מדי זכרון. שרות זה באם ינתן עי יצרן המכשיר במקום ע"י ספק בלתי תלוי (כמו DropBox ) יכבול אליו את הלקוח

ולדעתי בקרוב נראה שירותי משחקים ווידאו ממותגים על שמם של היצרנים (, Motorola Music HTC  game center, Motorola video service וכו)

שירותי מוסיקה, וידאו ומשחקים

אנחנו לא יכולים לדעת מה היצרניות מפתחות בצורה פנימית אנחנו רק יכולים ללמוד על הנושא מרכישות הטכנולוגיה וההשקעות שהחברות עושות היצרניות שמשקיעות הכי הרבה ביצירת מערכת כזאת הן HTC ומוטורולה

HTC השקיעה בספקית שירותי המשחק OnLive, וכן בספקית הוידאו למובייל Saffron

מוטורולה השקיעה בספקית שירותי סנכרון המוסיקה המאובטחת הישראלית CatchMedia

חיבוריות אלחוטית

החיבוריות האלחוטית היא הבסיס עליו יסתנכרנו טאבלטים, מחשבים ומכשירים ניידים ודרכו תזרום המדיה (מוסיקה, וידאו). הסטנדרט לחיבוריות אלחוטית לטווח בינוני בקצבים המאפשרים העברת וידאו הוא ה-802.11 אך הוא כולל חיבוריות בלבד ואינו מגדיר את שיטות זרימת הוידאו ולכן לא ניתן להשתמש בו בלבד להזרמת הוידאו או להעברת מסכי מחשב / טאבלט /טלפון לטלויזיה.

אפל היתה הראשונה שהקימה חומות אלחוטיות באמצעות שירותי ה-AirPlay וה-AirPrint שלה המאפשר חיבוריות עם כמעט כל המדפסות (AirPlay) ובין סטרימרים (ודרכם לטלויזיות) ומכשרי iPhone/ iPad.

סביר להניח שתמיכה טובה יותר ב-DLNA (סטנדרט המגדיר חיבוריות אלחוטית לצורך העברת וידאו אלחוטית בין מכשירים) תכנס לטלפוני אנדרואיד בקרוב

השאלה היותר מעניינת היא מתי יכנסו לשימוש סטנדרטים המאפשרים העברת מסך (לא וידאו בין המכשירים). בניגוד לוידאו, העברת מסך לא יכולה להשתמש בדחיסת וידאו רגילה ולמכשירים ניידים אין את היכולות לדחוס וידאו ברזולוציות ובאיכויות הנדרשות. קיימים מספר תקנים שמנסים לפתור בעיה זו, בין השאר  Wireless USB, Wireless HDMI או ה – WiDi של אינטל


נכון, וידאו מהווה 40% מצריכת הנתונים שלנו והאחוז הזה רק יגדל אבל עד עכשיו זו לא היתה בעיה. כל הוידאו היה בהורדה ונתמך ע"י רשתות CDN.

אבל הכיוון עכשיו הוא שיחות ושידורי וידאו מהנייד. אנו רואים סימנים לכך ב:

למי זה לא טוב? למפעילים כמו AT&T שגם ככה צריכים להתגבר על רשתות עמוסות מדי. למי זה טוב – לחברות טכנולוגיה שיכולות לזהות ולפתור את הבעיות ולפתח אפליקציות בתחום:

  • זיהוי וניטור – חברות לניטור רשתות סלולריות
  • חברות IM ו – VoIP שיוכלו להוסיף פיטצ'רים לשיחות וידאו ושידורי וידאו מהנייד
  • חברות תשתית סלולרית – שיוכלו למכור תשתיות חכמות כולל פיטצרים של CDN ווידאו טרנסקודינג לשיפור מצב הרשת הסלולרית
מה יהיה לדעתכם השינוי הגדול ביותר בשידורי וידאו מהנייד?

שוק ה – OTT Video, וידאו המועבר דרך האינטרנט ולא בערוצי הכבלים/לווין הרגילים פורח. בחודש האחרון שמענו הכרזות רבות  בנושא מ – Apple, Sony ו – Amazon. כל זה קורה בזמן שאנו ממתינים גם למגוון השירותים של Google דרך ה – GoogleTV.

 

מבחינה טכנולוגית, לא היתה סיבה שתהליך זה לא יקרה לפני שנתיים. התהליך שאיפשר את מעבר תכני הפרמיום גם ל – OTT Video  הוא תהליך הבשלה והוכחת היתכנות כלכלית של חנויות התוכן והאפליקציות של גוגל ואפל. שוק ה – OTT עוקב אחרי שוק הסמארטפונים לא רק מכיוון השחקנים (Apple, Google) וחנויות התוכן אלא גם במערכות ההפעלה שהמובילות בינהן בתחום הממירים יהיו שוב Android ו – iOS עבור קופסאות ממיר של גוגל ו – Apple.

 

Apple

כמו שראינו במצגת, אפל הוציאה גרסה חדשה של ה-iTV, למרות שג'ובס הכריז רק לפני מספר חודשים שהיחס לטלויזיה באפל הוא "תחביב" (hobby) ושהוא רוצה להתמקד במה שאפל יודעת לעשות טוב, ונראה שאפל רוצה למכור "טוב" תכנים טלויזיונים.

השינויים ב - iTV כוללים הקטנת הממיר לרבע מגודלו, והוצאת הדיסק הקשיח מה שמאפשר צריכת מדיה זורמת בלבד ללא יכולת לשמירת תכנים בממיר

אפל לא מסתפקת בכך ומכריזה גם על רשת חברתית חדשה המוכוונת לצריכה והמלצה על תכנים הנקראת Ping, היתרון של אפל בתחום הוא שהיא מכירה את העדפות המדיה של מעל מאה מליון צרכנים המחוברים וצורכים מ-iTunes מה שנותן לה נקודת התחלה טובה לרשת חברתית המבוססת על צריכת תוכן.

אפל מכוונת למכור תכני פרמיום של סדרות טלויזיה להשכרה (לא לבעלות) ב – 99 סנט לפרק כאשר התוכן לא יוגבל רק לתכני iTunes  אלא גם לתכנים מ- NetFlix.

 

 

Amazon

אמאזון משיקה שירות טלויזיוני חדש שאמור להתחרות בשירות של NetFlix.  למרות שהמחירים בשירות של אמאזון היו כפולים מאלו של אפל, היא השוותה מחירים עם אפל מיד לאחר ההכרזה של אפל על השירות החדש שלה בשבוע שעבר.  בניגוד לשירות של אפל הזמין רק על מכשירי אפל, השירות של אמאזון מאופשר על מגוון טלויזיות וממירי אינטרנט, נגני blu-ray, MS XBOX ועוד.

 

Sony

סוני השיקה שירות חדש לצריכת מדיה הנקרא Qriocity. בדומה לשירות של אפל, שירות זה נועד למכשירי הקצה של סוני הכוללים: מחשבי Vaio, PSP3, נגני Blu-Ray וטלויזיות Bravia אך בניגוד לאפל, סוני מתכוונת להרחיב את השירות בהמשך גם למכשרי קצה של צד שלישי.

 

מעניין לראות שאחרי שנים רבות של קונסולידציה בתחום הפצת התכנים הן לטלויזיית כבלים ולווין והן לטלפונים (לא סמארטפון) היתה אחידה ללא קשר לסוג המכשיר, שוק הסמארטפונים ובעקבותיו ה-OTT יצרו פרגמנטציה של תחום ההפצה כך שאם קניתי סרט ב – iTunes אני יכול לצפות בו רק על מכשירי אפל ולא על מחשב הסוני Vaio שלי והפוך. יהיה מעניין לראות איך יפתרו בעיות כאלו בעתיד.

 

למעוניינים ללמוד יותר, יתקיימו סמינרים של חצי יום בנושאי OTT Video ושוק המובייל 2010.
למעוניינים בפרטים אנא פנו אלינו ל – כתובת דוא"ל זו מוגנת מפני spambots, יש לאפשר JavaScript על-מנת לראות את הכתובת או בטלפון 09-8850956

 


בזמן האחרון ראינו גל רכישות של חברות המתמחות ביצירת דוחסי וידאו וקול. מאמר זה מנסה לבחון את המגמות שיצרו את דוחסי הוידאו השונים, את הסיבות שחלק מהן הצליחו ואחרות לא ומנסה לבדוק עד כמה משמעותי הנושא של אלגוריתם דחיסה משופר, להצלחת הדוחס והחברה המפיצה אותו.

 

בסוף שנות ה – 90 ותחילת שנות ה – 2000 עם התפתחות רוחב הפס והמעבר ל – PC כפלטפורמת הוידאו היחידה, היתה פריחה גדולה בתחום וגופים רבים החלו לפתח דוחסי ונגני וידאו.

ניתן לסווג את מקורות הדוחסים האלו לשלושה עיקריים:

• סוג I – חברות מבוססות אלגוריתם

• סוג II – חברות גדולות שוידאו אינו תחום עיסוקן העיקרי

• סוג III – אירגוני קהילת מפתחים / קוד פתוח

 

חברות סוג I

חברות אלו הוקמו בד"כ ע"י יוצאי אקדמיה, "פרופסורים", שהגו אלגוריתם שנראה להם משופר ובאמצעותו רצו להחליף את הסטנדרט או לממש את הסטנדרט בצורה טובה יותר. חלק מדוחסי הוידאו שהם יצרו היה מבוסס על "גלונים" ( Wavelets ). בין החברות האלו היו חברות כמו On2 Indeo, , 3VIX, Nero, DIVX ,GlobalIPSolutions, ESPRE ואחרות

חברות סוג II

חברות אלו לא התמחו באלגוריתמים והתבוננו בדוחס הוידאו כרכיב שיוכל לספק הגנה ל"גן הנעול" של נגן ותוכן שהם יצרו באמצעות הדחיסה הלא תיקנית שהם יצרו. הדוגמא הטובה ביותר לאסטרטגיה זו היתה מיקרוסופט, שהשתמשה בוריאציה של MPEG4 כבסיס לדוחסי הוידאו שלה. חברות נוספות באותה קטגוריה היו Real ו – Apple

ארגונים סוג III

ארגוני קוד פתוח ניסו גם הם לפתח דוחסים. בניגוד למפתחי מוצרים אחרים כמו מערכות הפעלה, תחום דוחסי המולטימדיה מוגן היטב ע"י פטנטים וקשה ליצור דוחסים שאינם מפרים אותם, מה שגרם לקהילת הקוד הפתוח או ליצור מימושים של דוחסים שאינם בהכרח טובים יותר מהתקן וקשה להבטיח שהם אינם מפירים פטנטים או מימושים לסטנדרטים קיימים. בין הדוחסים היותר מפורסמים של אירגונים אלו: Theora, Dirac, Speex, Vorbis.

 

חלוקה זו לא היתה קשיחה וידע רב זלג מהחברות אל ארגוני הקוד הפתוח ובחזרה. דוגמא אחת היא ארגון DIVX שהיה ארגון קוד פתוח שהשתמש בקוד ש"זלג" מהדוחס של מיקרוסופט, בזמן שמייסדי הארגון החליטו לנצל את הקוד ולהפוך לחברה, הקוד המקורי המשיך להתפתח תחת XVID כקוד פתוח. דוגמא נוספת היא On2 ששיחררה את דוחס VP3 שלה כקוד פתוח שהפך ל – Theora דוחס הוידאו הראשון של סטנדרט ה – HTML5 וכעת צריך להתחרות ב – VP8 שהוא דוחס של On2 ששוחרר כקוד פתוח ע"י Google בחודש האחרון.

 

בשנים האחרונות, כתיבת דוחס ל – PC אינה מספיקה כדי ליצור דוחס בעל נוכחות בשוק. דוחס וידאו מודרני צריך לתמוך במגוון רחב של מעבדים ולעבור אימוץ ע"י מגוון ארגוני תקינה שונים (כבלים, סלולר, IPTV ועוד). זהו תהליך יקר וארוך שמצריך גם פיתוח שותפויות עיסקיות מרובות עם יצרני מעבדים, יצרני מוצרי צריכה אלקטרוניים וספקי ומפיצי תוכן, תהליך שחברות קטנות מסוג I התקשו לתמוך ולקיים בעוד שחברות מסוג II התמחו בו. מסיבה זו, רוב חברות האלגוריתמים נסגרו או נמכרו במחיר שאינו משקף אקזיט משמעותי למייסדיהן (למעט DIVX).

 

כיום אנו רואים נוכחות משמעותית של ארבע חברות בשוק הפצת הוידאו Adobe, Microsoft, Google, Apple כולן ניתנות לסיווג כארגונים מסוג II – כלומר מי שניצח בתחרות הן החברות הגלבליות בעלות הבנת השוק, מיליוני המשתמשים ויכולות השיווק שוידאו בשבילן הוא רק אמצעי לחיזוק אחיזתן בשוק ולא הסיבה לקיומן. באשר לארגוני הקוד הפתוח, הצלחת החברות הגדולות אינן בהכרח הפסד עבורן, חברות רבות, במיוחד גוגל, משחררות קוד לטובת הקהילה ואנו צופים שחלקם של הדוחסים מבוססי הקוד הפתוח כמו iLBC, Speex ו – Vorbis ייגדל.

 

לסיכום, שוק הפצת הוידאו הוא שוק לחברות ענק, בשוק זה הרבה יותר חשוב הקשרים של החברה והכסף שיש לה בכיסים מאשר שיפור כלשהוא בדחיסת הוידאו. שיפור מסויים בדחיסת הוידאו (גם אם הוא אמיתי) אינו בסיס להקמת חברת וידאו.

גוגל הודיעה השבוע ב – Google I/O, כנס המפתחים של גוגל, על שחרור דוחס הוידאו VP8 כקוד פתוח

במאמר זה ננסה להבין את הרקע היכולות והיתרונות של VP8, ביחס לדוחסים אחרים ואת הסיבות שגרמו לגוגל להשתמש בו (לא, זה לא בשביל לחסוך רוחב פס)

 

מהו VP8

VP8 הוא דוחס וידאו שפותח ע"י חברת On2 שנקנתה ע"י גוגל לפני חצי שנה. עוד על הרקע והתכונות הייחודיות של דוחס וידאו זה במאמר הבא. קיים ויכוח בין מומחי הוידאו האם VP8 בהם טוב יותר או פחות מ – H.264 אך היתרונות שדוחס יחודי כמו ה-VP8 יכול ליצור עבור החברה שפיתחה (או קנתה) אותו חורגים משיפור בביצועים:

 

שליטה ורטיקלית בשוק

בשוק המדיה, ניתן ליצור שליטה ורטיקלית על השוק הכוללת את קידוד התוכן, הפצתו, וניגונו באמצעות שימוש בדוחסי וידאו לא תיקניים, בין החברות שמשתמשות באסטרטגיה כזאת: מיקרוסופט באמצעות דוחס ה – VC-1 שלה, DIVX (החברה) באמצעות דוחס DIVX ו- Apple שלמרות שהיא משתמשת בדוחס סטנדרטי של H.264 שומרת בקנאות על שליטה בהפצה וניגון הקבצים בפלטפורמות שלה ואינה מאפשר לפלטפורמות אחרות כמו הפלאש לנגן מדיה במכשירים שלה. גוגל אינה מתכוונת להרוויח מהפצת הדוחס כמו DIVX כיון שהיא שיחררה אותו כקוד פתוח, היתרונות לגוגל במקרה כזה יכולות לנבוע מחסימה או הפחתת כח לדוחסים מתחרים והיכולת לשלוט ולכוון את הפיתוח של הדוחס.

 

דמי רישוי

דמי הרישוי על השימוש בדוחס H.264 יכולים להיות גבוהים ולהגביל את השימוש בו. עד היום לא היו אלטרנטיבות טובות ל – H.264 כך שקבוצת החברות בעלות הפטנטים עליו היו יכולות לדרוש דמי שימוש גבוהים מכל החברות הדוחסות או מנגנות פורמט זה. השימוש ב – VP8 מייתר את הצורך לשלם תמלוגים בעד כל אחד מעותקי התוכנות של גוגל, עבור Youtube,  Chrome, Android ומוצרי הטלויזה העתידיים של גוגל שנחשפו השבוע. בנוסף העובדה שקיים דוחס בעל איכות דומה הניתן בחינם, ימנע מבעלי זכויות היוצרים של H.264 לדרוש דמי רישוי מופרזים עבור הקניין הרוחני שלהם.

צריך לזכור כי האלטרנטיבה היחידה שיש היום לדוחס וידאו בקוד פתוח וללא דמי רישוי היא ה – Theora, דוחס וידאו שפותח ע"י קהילת קוד פתוח XIPH ומבוסס על VP3, דוחס וידאו מיושן ששוחרר כקוד פתוח (שוב ע"י חברת On2) לפני יותר משבע שנים. ברור שה-VP8 מתקדם יותר ולכן יחליף לחלוטין את ה – Theora.

 

מיתוג

בשיחרור דוחס הוידאו כקוד פתוח, גוגל מדגימה שוב את המדניות שלה לעבוד כמערכת פתוחה, גם עם פלאש וגם עם HTML5 ואף לתרום לקהילה ע"י שחרור קוד ופטנטים הנמצאים ברשותה לידי קהילת המפתחים. האם אפשר לדמיין את אפל בונה מערכת פתוחה כזאת ומשחררת מודולים שלמים לטובת הקהילה?

 

לסיכום, באמצעות דוחס הוידאו החדש, גוגל יכולה לקבל שליטה ורטיקלית בנתח שוק של הפצת מדיה אך בניגוד לאפל או מיקרוסופט מעדיפה שלא לעשות זאת אלא רק לזכות בדימוי של חברה המשחררת קוד לקהילה, ועוזרת למפתחים ולשותפים עסקיים.

יוסי כהן, יועץ ומפתח בתחומים של דחיסת וידאו אודיו וקול ובשימושים שלהם באינטרנט וברשתות VoIP ו- IPTV. בעל תארים בהנדסת מחשבים ו - MBA מהטכניון



צרו עמנו קשר

השאירו פרטיכם ונציגינו ידאגו ליצור עמכם קשר בהקדם:
שם:
טלפון:
דוא"ל:

חייגו כעת: 03-5117749

© כל הזכויות שמורות 2010
בניית אתרים